שם הצמח טבק השיח
משפחה סולניים
שם לטיני Nicotiana glauca
שם באנגלית Tree tobacco
שם בערבית תומבאכ, תבע' אחווא, דוחאן ברי
מקור השם הסוג נקרא בשם הזה (ניקוטינה) לזכרו של הדיפלומט הצרפתי ג'ין ניקוט ששלח במאה ה- 16 את הזרעים הראשונים של הטבק לצרפת.
איזור תפוצה מוצאו בדרום אמריקה (ארגנטינה ובוליביה) והתפשט בעולם כצמח רודרלי בארצות הים התיכון, אוסטרליה וארצות הברית. בארץ גדל בכל חלקי הארץ כצמח מעזבות וצידי דרכים. נרשם בארץ בפעם הראשונה בשנת 1898 ליד יפו (יתכן והזרעים הגיעו עם האדם באניות ודרך הנמל הוא התפשט בכל הארץ).
פולקלור בגלל הדמיון לטבק הרגיל, העלים משמשים את הפלאחים והבדואים כתחליף לטבק לעישון. גם אצל האינדיאנים באמריקה שימש הצמח הזה כתחליף לטבק אמיתי בכל הקשור לעישון.
ברפואה העממית בעלים ישנו האלקלואיד אנאבסין היעיל מאוד נגד תולעי מעיים וכנימות. הצמח רעיל מאוד ומסוכן ואסור אפילו בנגיעה שכן כל חלקי הצמח רעילים. האנבסין הוא אלקלואיד פסיכואקטיבי ושימש את האינדיאנים כאמצעי להגיע להזיות.
אצל הערבים משתמשים בעלים הכתושים לרפוי פצעים, דלקות עור למיניהן וכן להרחקת כינים מהראש ופרעושים מהגוף. הטיפול נעשה על ידי שימוש במרתח של העלים במים (שימוש חיצוני בלבד).
הקונבנציונאלית
ברפואה האנבסין ידוע כאלקלואיד הדומה לניקוטין ובהתאם לכך גם לו נמצאו השפעות על המוח (כסם ממכר) וכחומר מעכב כאבים.
שימושים אחרים אזהרה: הצמח רעיל ביותר בכל חלקיו ולכן אסור אף לגעת בעלים ובמקרה של נגיעה יש מיד לרחוץ את הידיים במים וסבון.