ההבדל העיקרי בין הרפואה המודרנית לבין הרפואה הצמחית העממית, הוא היכולת לתת לחולה חומרים נקיים. כיום אפשר להפיק את החומרים הפעילים מהצמחים, לבודד כל חומר, לנקות אותו משאריות של חומרים אחרים ולקבל סם טהור, מרוכז ובעל עוצמה גבוהה יותר. לחומרים הללו בצורתם המבודדת, יש גם השפעה ספציפית ופעולתם מהירה וחזקה יותר מאשר בצורתם הטבעית בצמח. ואולם, לשימוש בהם בצורה המבודדת יש גם חסרונות משמעותיים: החומר הנקי עלול להיות בעל פעולה חזקה מדי עד כדי חשש להרעלה. כמו כן, הוא עלול לאבד חלק מיכולת הפעולה שלו תוך כדי תהליכי ההפקה והבידוד הכימיים. לפעמים פועל החומר כתרופה רק בגלל השפעתם של חומרים אחרים המופיעים יחד עמו בצמח עצמו, והמיצוי הכימי שלו ’מקטין’ את השפעתו הרפואית.
כאמור, במאה ה- 19 התפתח מדע הפרמקולוגיה הניסויית, והחלו לזהות את החומרים הפעילים בצמחים ולהפיק אותם. החומר הראשון שבודד היה האלקלואיד מורפין, שבודד מהשרף של הפרג כמובן.בודד אותו, כבר בשנת 1803, הרוקח הגרמני פרידריך וילהלם אדם סרטורנר. הראשון שהפיק אלקלואידים מצמחים והשתמש בהם כחומרי ריפוי, היה הרוקח הצרפתי מג’נדי, שנחשב כאבי הפרמקולוגיה הניסויית.
מג’נדי פרסם ספר בשנת 1821, בו הוא מפרט את החומרים הצמחיים היכולים לשמש כרפואות, את דרכי בידודם ואת אופן הכנתם כתרופות.
השלב הבא בפרמקולוגיה ובכימיה הרפואית היה פיתוחם של חומרים סינטטיים למחצה כלומר, לקחו חומר צמחי פעיל ושינו אותו במעט מבחינה כימית. כך יצרו חומר פעיל יותר וטוב יותר לריפוי. כך למשל בודד מקליפת עצי הערבה הגליקוזיד סאליצין, המהווה תרופה להצטננות ולשגרון. בשנת 1899 הצליחו לשנות חומר זה מבחינה כימית ולהופכו לתרכובת של חומצה סאליצילית עם חומצה אצטית, והתקבל האספירין הידוע. הסתבר, שתרכובת זו יעילה יותר ובעלת תכונות ריפוי חזקות יותר.
התפתחות נוספת היתה יצירת סמים סינטטיים. היתרון העיקרי שלהם הוא מחירם הזול. החומרים הטבעיים היו מאוד יקרים, שכן רובם יובא ממדינות אחרות, ולעתים ממרחקים גדולים,בדרך כלל ממדינות רחוקות וקשות לגישה,, או שריכוזם בצמחים המתאימים היה נמוך מאוד ולשם הפקתם היה צורך לייבא כמויות גדולות מאוד של הצמח המסוים.
זו היתה המהפכה הכימית של המאה ה- 19, שהביאה בין השאר לירידת העניין בצמחי רפואה. הסיבות לכך היו איפוא:
1. יצירת תרופות בעלות השפעה מהירה וספציפית,
2. הפקת תרופות זולות יותר,
3. התפתחות מדע הכימיה האורגנית ועימו היכולת לסנטז את החומרים השונים במעבדה,
4. חומרים חדשים בעלי יכולת רפואית.
עד מהרה איבדו המדענים כל עניין בצמחים בעלי יכולת רפואית, וראו רק בכימיה את הפתרון לכל מחלותיו של האדם.
במהלך המאה ה- 20 התברר שלחומרים הסינטטיים יש גם חסרונות:
1. חלק מהחומרים הללו במינון גבוה הם רעל. התחום בין המנה המותרת והמנה המסוכנת הוא קטן מאוד וקשה לדייק, ולכן היו וישנן הרבה תקלות. לדוגמא: סמים רבים להורדת לחץ דם גרמו למחלות עצבים ואף למוות.
2. פעמים רבות היו טעויות אנוש ונעשה שימוש לא נכון בחומרים החדשים, דבר שגרר אחריו תוצאות הרסניות.
3. הסמים הסינטטיים החדשים פועלים אמנם במהירות ומסייעים בריפוי מחלה אחת, אך באותה עת יש להם הרבה תופעות לוואי והפרעות במקומות אחרים בגוף. תופעות הלוואי הן רבות ומסוכנות: החל בדכאון, ראייה מטושטשת, סחרחורות, כאבי ראש, הפרעות עיכול, נזק לכבד, התמכרות והתפתחות גידולים ממאירים.
לדוגמא: מלחי ליתיום, המשמשים ברפואה הפסיכאטרית כאמצעי הרגעה, גורמים להתפתחות כיבים בקיבה ובמעיים. קורה שגם לחומרים צמחיים יש תופעות לוואי, אך ברוב המקרים הן בעוצמה קטנה הרבה יותר.
4. התברר, שסמים סינטיים רבים גורמים למוטציות בלתי רצויות היכולות לגרום להופעת התפתחות בלתי תקינה של הגוף, או להופעת גידולים סרטניים. ידוע מקרה התלידומיד שניתן לנשים הרות בשנות החמישים כתרופת הרגעה, ואשר גרם למוטציות בעוברים שנולדו חסרי גפיים.
5. הופיעו אוכלוסיות של חיידקים עמידים, שהתרופות הסינטטיות אינן משפיעות עליהם.
6. לא הצליחו עד היום למצוא חומר סינטטי יעיל נגד מחלות ממאירות. לעומת זאת, נמצאו בצמחים חומרים אחדים בעלי השפעה חיובית על גידולים סרטניים מסויימים, עד כדי מניעת הידרדרות המצב והתפשטות הגידול, קולכיצין למשל, המופק מצמח הסתוונית.
היום משמשת הרפואה העממית שוב כמקור לא אכזב לאיתור חומרים יעילים לרפואה המודרנית. יש צמחים שמפיקים מהם היום תרופות רבות חשובות, על סמך הידע שהצטבר ברפואה העממית. לחלק ניכר מתרופות אלו אין עדיין תחליפים סינטטיים, ולכן ממשיכים להשתמש בצמחים עצמם כמקור לחומרי הגלם. בשנים האחרונות קיימת שוב הנטייה להשתמש בצמחים כמקור לתרופות, וזאת משום שלתרופות הסינטטיות נתגלו תופעות לוואי מזיקות, מחיר הפיתוח שלהן הוא אסטרונומי ותהליך אישורו לשימוש הוא ארוך מאוד ומייגע. ב20 השנים האחרונות פותחו, בארצותהברית לבדה, 8 תרופות חדשות ממקור צמחי,מהן 2 לטיפול במחלות ממאירות שונות, ונערכים סקרים רבים בכל רחבי העולם אחר צמחים חדשים היכולים לשמש כרפואות.
חלק ניכר מהמחקר מתרכז באיסוף ידע המצוי אצל שבטים פרימיטיביים, שהם מומחים גדולים ברפואת הצמחים. המכון הלאומי לחקר הסרטן בארה”ב בדק במאה האחרונה כ75,000 צמחים כאלה בנסיון לאתר חומרי ריפוי חדשים.
בשנים האחרונות ניכר שינוי באספקת צמחי המרפא: אם בעבר היה מקורם בצמחי הבר, הרי היום מתבססים יותר ויותר על צמחים שמגדלים בחקלאות מבוקרת בחממות ובמעבדות מסחריות שונות.
content