הרפואה העממית המדברית היא בעיקרה, רפואה של בדווים. במקרים רבים היא דומה לרפואה העממית באזורים אחרים אך יש לה מספר מאפיינים המייחדים אותה:
1. חלק ניכר ממנה הוא בעצם רפואה וטרינרית – צמחית, שכן עולמו של הבדווי סובב סביב העדר, בעיקר העיזים, והגמלים.
2. חלק גדול מהרפואה העממית הבדווית כרוך בכוויות שנחשבות לכלי עזר יעיל ביותר ברפואה.
3. לבדווים יש אמונות תפלות רבות, ולכן נוצרה אצלם גם רפואה מגית הקשורה בצמחים: ה"אל ארבעין" נחשב לתרופה היעילה ביותר במכלול הרפואי העממי מכוון שתרופה זו עשויה מ-40 צמחים (שרק המומחים יודעים את הרכבם המדויק). לפי תפיסתם תרופה זו מרפאת הכל (ראוי לציין שפעמים רבות, התרופה אמנם עוזרת - היות ויש בה צמחים רבים כל כך, הרי סביר שאחד מהם יועיל ברפוי המחלה). השם שיצא לתרופה הזאת מביא גם לאמונה בכוחה הכל יכול, מה שמגדיל בהרבה את כוח הרפוי שלה.
4. ברפואה המגית נהוג להשתמש באברי חיות למיניהן כאמצעי רפוי: אם נשברה הרגל, שמים על הרגל עצם מרגל של ארנבת, וזאת כדי שהרגל תבריא עד כדי כך שהאדם יוכל לרוץ כמו ארנבת.
5. הבדואים מאמינים בכוחם של הרעלים לגרום להפלה, על פי התפיסה שאם הרעל הורס את הרקמות בגוף הוא יהרוס גם את העובר הבלתי רצוי. סכנת המוות הנשקפת במקרה זה אינה רלבנטית, שכן העונש על הריון בלתי רצוי הוא בהכרח מוות אכזרי. במקרה של הרעל, יש סכוי שהעובר יופל אך האישה תישאר בחיים.
6. הבדווים המקיימים עדיין אורח חיים מסורתי, מכירים את צמחי המרפא, במיחוד את אלה היעילים לרפואת בהמות. המרפאים הם אנשים שהתמחו בנושא, ולכן יש להם ידע טוב מאשר למרבית האוכלוסיה, והם מתפרנסים מידע זה. בדרך כלל מנסה הבדווי להתמודד עם הבעיה הרפואית לבד ורק אם יכשל יפנה לרופא.
7. לפי אמונתם של הבדווים, יש למרבית הצמחים במדבר יכולת רפואית כלשהי. ניתן להבין זאת על רקע מיעוט הצמחים במדבר. במרבית הצמחים נמצאו סגולות רפואיות, דבר המלמד על הנסיון הרב והמיומנות שרכשו הבדווים.
content