לענת המדבר

שם הצמח לענת המדבר

משפחה מורכבים

שם לטיני Artemisia herba-alba

שם באנגלית Desert wormwood

שם בערבית שיח’, ע’ורירה

מקור השם השם העברי ניתן לצמח זה בעקבות המקורות: הצמח מופיע בשם זה בתנ”ך, במשנה ובתלמוד. בתלמוד הוא מופיע בשמו הארמי "אגדנא". השם המדעי של הסוג הוא על שם האלה ארטמיס, אלת הציד היוונית שגילתה לאדם את סודותיה הרפואיים של הלענה. יש הטוענים שהשם המדעי מציין ביוונית אדם בריא ורענן, שוב רמז לכוחה הרפואי הרב של הלענה. שם המין בלטינית בא לציין את העובדה, שלעלים יש צבע בהיר במיוחד, מה שהופך את הצמח ל"עשב לבן" (herba-alba). באנגלית מכונה הצמח בשם "עץ התולעים המדברי" (Desert wormwood), בשל כוחו הרב בהכחדת תולעי מעיים. 

איזור תפוצה מערב אירנו-טוראני

פולקלור הערבים עוטפים את מיטתו של התינוק בלענה למשך 3 ימים, כסגולה לאריכות ימים ולבריאות טובה. 

ברפואה העממית זהו אחד הצמחים החשובים ביותר ברפואה העממית, ואצל הבדווים ­ הצמח העיקרי. חליטה של עלי לענה משמשת גם כתרופה נגד התקררות, לחיזוק הגוף, לריפוי שיעול, להרחקת עין הרע, נגד דיזנטריה, להרחקת נחשים, לריפוי כאבי בטן, נגד כאבי לב, להמסת קרישי דם, ולהרגעת העצבים. הוא יעיל במיוחד נגד כרץ שלשולי. 
במקומות אחדים שימשה הלענה כתרופה לאיזון המחזור אצל האשה, להגברת התיאבון, נגד בחילות (נגד מחלת ים למשל) ונגד צהבת. 
בספרי המקובלים מופיעה הלענה כתרופה בדוקה לריפוי מורסות וסתימות בכבד ובטחול ("יש לערבב בדבש ולהגיש מחומם"). 
במזרח הקדום נהגו להפיק מהלענה משקה משכר לצרכים "רפואיים". 
הלענה ידועה גם ביכולתה לרפא פצעים ברגלים, ואפילו בעיות של אימפוטנציה. היא נחשבת על ידי הבדווים כיעילה ביותר להגברת כוח הגברא. 
חליטת לענה מעורבת בחלב, או דייסה מחלב עיזים שרעו בשטח שצומחת בו לענה, משמשים אצל הבדווים בסיני להורדת חום, נגד כאבי בטן, נגד נזלת והצטננות, כאבי חזה ודלקת ריאות. בכל הקשור למחלות בדרכי הנשימה, הטיפול הוא בעזרת אינהלציה של אדי הלענה. 
אצל הבדווים בסיני משמשת לענת המדבר לריפוי דלקות עיניים. ברפואה העממית 
בעירק ובחצי האי ערב מקובל השימוש בלענת המדבר כתרופה יעילה נגד סכרת, והמחקר המדעי מאשר זאת: עבודות מחקר רבות הראו שתמצית מימית של העלים יעילה מאוד בהורדת רמת הסוכר בדם בחולי סכרת, ללא תופעות לוואי. 

כל סוגי הלענה משמשים ברפואה העממית לריפוי, בשל החומרים הפעילים הרבים שיש בהן. לדוגמא: לענת האבסינת, (הנקראת בערבית "שיבת אל­עגוז") נחשבת גם היא לצמח רפואי חשוב, כאשר שתיית חליטה של עלי לענה מעורבת בחומץ, מרפאת חולי גרון שבא לאחר אכילת אבטיח הפקועה. 
גם ברפואה הקבלית מופיע צמח זה, ולפי ספר "מראה הילדים" של הרב רפאל אוחנה, מי לענת האבסינת מעורבים בדבש מעוררים נידה. אם מערבבים אותם עם מרה של פרה, הם יעילים נגד צלצולים באוזניים דווקא. 

הקונבנציונאלית
ברפואה ידוע שלשמנים האתריים יש תכונות ריפוי, והם אכן יעילים נגד מחלות דרכי הנשימה, באינהלציה של האדים. כן נמצאו בלענה שמנים אתריים היעילים נגד תולעי מעיים. וביחוד השמן האתרי סנטונין. הלענה משמשת להפקת חומרי מוצא לייצור סטרואידים. 
ברפואה עממית בעירק ובחצי האי ערב מקובלת לענת המדבר כתרופה יעילה נגד סכרת ובאמת עבודות מחקר רבות הראו שתמצית מימית של העלים יעילה מאוד בהורדת רמת הסוכר בחולי סכרת וללא תופעות לוואי. 

שימושים אחרים הלענה משמשת כתבלין למזון ולהשבחת טעם הלבן בתעשיית הגבינות.