slideshow_content
search_pic
content

שושנת יריחו האמיתית

שם הצמח שושנת יריחו האמיתית

משפחה מצליבים

שם לטיני Anastatica hierochuntica

שם באנגלית Rose of Jericho

שם בערבית כף מרים, כף עיישה, כף-אל-עדהר ("כף הבתולה") קפה, בירקאן, ג'ומיי פטימה (האגרוף של פטימה), קופייה (המצומקת).

מקור השם השם "שושנת יריחו" הוא תרגום של השם העממי של הצמח שהיה מקובל באירופה מתקופת הצלבנים. התוספת "האמיתית" באה לציין את האמונה הנוצרית שהצמח הוא "צמח תחיה" – צמח שהתנהגותו מזכירה את שיבתו לחיים של ישוע. האמונה הזאת באה מאחר והצמח (המת) נפתח בגשם וכך הזרעים יכולים להיות מופצים. מאחר והצמח מת, התנועה שלו הייתה בחזקת נס שהשוו אותו לחזרתו של ישוע מהמתים. יש עוד מיני צמחים הנפתחים בגשם אך בצמח זה התנועה היא הבולטת ביותר ולכן הוא נקרא ה"אמיתי". השם הערבי "כף מרים" בא מהאמונה שמריה החזיקה את הצמח הזה בידה בזמן לידתו של ישוע. 

איזור תפוצה סהרו-ערבי. בארץ גדל בבקעת ים-המלח, בערבה ובנגב הדרומי. בחלקים הצפוניים והמערביים של אזור תפוצתו מעדיף מורדות הרים או מחשופי אבן חול (כמו במישור ימין), אך ברוב האזורים הוא מצוי בעיקר בערוצי נחלים ומישורי חצץ. 

פולקלור התנועה בצמח המת (במגע עם מי הגשם) הרשימה את האדם מתקופות קדומות ומאחר ולא ידע כיצד אפשר להסביר את התופעה – קידש אותה והפך אותה לסמל למעשי האל ויכולתו לבצע דברים בלתי אפשריים. ואכן קבוצות דתיות שונות הפכו את הצמח לקדוש והשתמשו בו בפולחן שלהן ואנו יודעים על שימוש פולחני כזה אצל היהודים בימי בית ראשון – בכונתילת עג'רוד נמצאה הוכחה שאכן הצמח הזה שימש בפולחן במקדש היהודאי שהיה במקום במאה השביעית לפנה"ס. הנוצרים אמצו כנראה את המסורת היהודית העתיקה והפכו את הצמח לקדוש שכן הוא מסמל את תחייתו של ישוע. כמו כן התקדש הצמח הזה למריה שכן לפי אמונתם של הנוצרים החזיקה מריה בזמן הלידה את הצמח הזה בידה ולחצה אותו בכאביה הגדולים עד שקיבל הצמח את צורת ידה (לצמח הפתוח יש צורה של כף יד). אצל הערבים נחשב הצמח הזה כתרופה לעקרות שכן לפי אמונתם הוא יפתח את רחמה של העקרה כפי שהוא פותח את הצמח המת ומפיץ את זרעיו. 

ברפואה העממית אצל הערבים מקובל הצמח כתרופה לעקרות, טחורים, אסתמה, אבנים בכליות, וכתרופה נגד הפלות (שכן אם הוא פותח רחמן של עקרות חזקה עליו שישמור גם על ההריון). 
לטיפול בטחורים משתמשים באבקה של זרעים כתושים שמורחים על הטחורים. התרופה לאסטמה ושאר המחלות היא בצורת נוזל שמתקבל מבישול הצמח השלם בתוך מים. בחצי האי ערב משמשת חליטה של הצמח להקלת כאבי הלידה. הצמח היבש השלם משמש כקמיע למזל טוב. הקמיעות הללו נמכרים בחנויות של רפואה עממית (בתוך כדים) באזורים של דרום סעודיה. במקומות אחדים משתמשים בחליטה של הצמח כתרופה לאפילפסיה ובאבקת הזרעים כתרופה אנטי-דלקתית.