שם הצמח ויתניה משכרת
משפחה סולניים
שם לטיני Withania somnifera
שם באנגלית Winter cherry
שם בערבית סם אל-פאר, עובעוב, סמווה, חאמל-בולבול
מקור השם השם ההודי של הצמח הוא אשווגאנדהה (Ashwagandha) שפרושו בהודית "מסריח כמו סוס או סוסה מיוחמת". ואכן הצמח הזה משמש כאפרודיזיאק חשוב ברפואה ההודית והטענה היא שמי שנוטל את התרופה מהצמח הזה זוכה לאנרגיה מינית כמו של סוס או סוסה מיוחמת.
איזור תפוצה ים-תיכוני ואירנו-טורני, כצמח רודרלי בכל הארץ.
ברפואה העממית ברוב האיזורים בהם נמצא הצמח, הוא משמש כצמח רפואה חשוב. בהודו מכונה הצמח "הג'יגסנג ההודי". בדרך כלל משתמשים באבקה שמפיקים מהשורש או תמצית מהעלים.
בהודו ובמצרים הוא ידוע כצמח רפואה כבר מתקופות קדומות מאוד למרות רעילותו שהייתה ידועה לקדמונים. ברפואת האוורידיות ההודית משמש הצמח הזה כתרופה לשחפת, סם מהפנט ומרדים ותרופה לאפילפסיה. כמו כן משתמשים בו לשכוך כאבים ולמרות רעילותו השתמשו בו גם אצל ילדים כי חשבו שאין הוא מסוכן לאדם עד כדי כך. באבקת השורשים השתמשו כתרופה לראומטיזם, דלקת פרקים, מתח יתר, סרטן, נגד עקיצות עקרבים, כאבי שיניים ומחלות בטן. אצל ערביי ישראל משמש הצמח הזה (העלים המורתחים בשמן זית) לרפוי חיצוני של תחלואי עור – פצעים פתוחים שלא התרפאו ואפילו גידולים ממאירים בעור.
הקונבנציונאלית
ברפואה כל חלקי הצמח מכילים אלקלואידים ולקטונים סטרואידיים בשם ויטנולידים. לחומרים הללו יש השפעה אנטי סרטנית וביחוד לחומר ויטפרין A. הוכח כי בעלים ישנם חומרים אנטיבקטריאליים ואנטיוירליים. עבודות מחקר שנערכו במקומות שונים בעולם הראו שלחומרים המצויים בויתניה המשכרת יש השפעה חזקה על הפעילות של בלוטת התריס (וביחוד על משק ההורמון תירוקסין) ועל משק ההורמונים הנקביים. ההשפעה היא חזקה עד כדי כך שהיום מיצרים תרופות להקלת התופעות של תקופת הבלות בנשים מעל לגיל 50 מחומרים שהופקו מצמח זה. עבודות מחקר אחרות גילו שלחומרים מסוימים המופקים מעלי הויתניה יש גם השפעה מעכבת על התפתחות מחלת האלצהיימר. מנגנון הפעולה המדוייק של חומרים אלה עדיין אינו ברור אך ההשפעה ניכרת וברורה.