זעמן סיני

שם עברי זעמן סיני

שם מדעי Coluber sinai

שם אנגלי Sinai Racer

שם ערבי אבו מרירה

פרוש השם השם המדעי, העברי והאנגלי באים לציין את האנדמיות של המין הזה לסיני.

תאור כללי מין דומה מאוד לזעמן יפהפה. כל הפרטים שנאספו בארץ לא עלו באורכם על 45 ס"מ (כולל הזנב שמהווה שליש מהאורך הכללי). הצבע הכללי שלהם – צהבהב (כמו הזעמן היפהפה) הדומה לצבע החול כמובן. הגב (כולל הראש והזנב) מכוסה בפסי רוחב שחורים הנמשכים לצדדים אך אינם מגיעים לגחון. במין הזה פסי הרוחב צרים יותר מאשר בזעמן היפהפה, ורוחבם קטן מרוחב הרווחים הצהובים שביניהם. לחלק מהפרטים יש פס אורך ההולך לאורך כל הגוף וצבעו כתום או כתום בהיר. העיניים קטנות (גודלן כגודל קשקשי הגב). קשתית העין כתומה. מספר פסי הרוחב הוא יותר מ-60 ובכך הוא נבדל מהזעמן היפהפה שלו "רק" כ-40 פסי רוחב שכאלה. בזנב 91 – 98 מגיני תת-זנב (שוב: זה הוא סימן להבדלה בינו ובין הזעמן היפהפה שכן לזה האחרון יש פחות מ-90 מגינים שכאלה).

אזורי תפוצה בעולם מין אנדמי לסיני, ירדן ודרום-מזרח ישראל. בשנת 1956 זוהה הנחש הזה לראשונה כמין בנפרד, אך אז הגדירוהו בטעות כמין נוסף של נחש החולות. רק בשנים האחרונות התברר שמין זה קרוב יותר לזעמן היפהפה ולכן נקבע שמו לזעמן סיני.

אזורי התפוצה בארץ מאילת עד בקעת ים-המלח.

בית הגידול ואדיות ונאות מדבר.

התנהגות פעיל ביום ובעיקר בשעות בין הערביים. התגוננות: בריחה מהירה ונשיכות בזמן התפיסה. ישנה סברה שצבעי הגוף שלו (כמו גם של הזעמן היפהפה) משמשים כצבעי אזהרה. במילים אחרות: יש כאן חקיינות שמנסה להידמות לבעלי חיים ארסיים ובכך להרתיע טורפים (למרות שאין לו ארס כלל).

מזון ותזונה לא ידוע מה הרכב מזונו בטבע. בשבי הוא ניזון מלטאות.

רבייה אין מידע.