שם הצמח עכובית הגלגל
משפחה מורכבים
שם לטיני Gundilia tournefortii
שם באנגלית Tumble thistle
שם בערבית עכוב, כעוב
מקור השם השם עכובית מופיע בספרות חז"ל שמזכירים צמחי בר למאכל ואומרים: "קוץ זה קנרס, דרדר אלו עכביות" (בראשית רבה). השם הזה השתמר בפי הערבים עד עצם היום הזה. השם גלגל לצמח הזה מקורו אף הוא בתנ"ך ובישעיהו י"ז כתוב במפורש "כמוץ הרים לפני רוח וכגלגל לפני סופה". רוב המפרשים חושבים שהכוונה היא לצמח גלגל המתגלגל ברוח.
איזור תפוצה דרום-מערב אסיה. בארץ בכל האזורים הפתוחים מהמדבר ועד מרומי החרמון.
פולקלור הנזירים שחיו בתקופה הביזנטית במנזרי מדבר יהודה ניזונו מהצמח הזה (כלומר הוא היה מרכיב עיקרי במזונם) והם היו יוצאים לשדה מדי פעם בצורה מאורגנת כדי לאסוף אותו ולהכינו למאכל. לפי המקורות זכו הנזירים הללו לאריכות ימים מפליגה כנראה בגלל אורח חייהם הסגפני והצנוע אך גם בגלל תזונתם הבריאה שכללה גם הרבה צמחי בר בכללם העכובית. בצמח היבש השתמשו כחומר בעירה. מסופר על אחד מנזירי המנזר כוזיבא ששם את ערימת צמחי העכובית ליד התנור והלך לישון מעט. ואז יד השטן שלחה לשון אש וערימת צמחי העכובית התלקחה לדליקה גדולה. אז נתגלתה לנזיר, מתוך הלהבות, מריה אימו של ישו, והוא ראה כיצד היא מכבה את הלהבות במגע ידה – והבין שנעשה לו נס גדול. מאז היה ארוע זה להם כהוכחה לכוחה של מריה. הנזירים הללו כינו את העכובית בשם מנותיון.
(עוד על עכובית הגלגל אפשר לקרוא במאמרו של יזהר הירשפלד "עכובית הגלגל כמרכיב במזונם של הנזירים במדבר יהודה", ב"טבע וארץ" ל"ג2/ שנת 1991).
במקורות היהודיים מצויין במפורש שעכובית מותר לקצץ בשבת ואף להשתמש לשם כך בסכין המיוחד הנקרא מספרת – הוא הוא הסכין המשמשת עד היום את הערבים בצאתם לשדה לאסוף עכובית למאכל.
פרופ' אבינועם דנין מהאוניברסיטה העברית התבקש על ידי הוותיקן לבדוק את התכריכים של ה"דמות מטורינו" כדי לוודא האם אכן הבד הזה מקורו בא"י ומתקופתו של ישו. הוא בדק ומצא גרגרי אבקה של עכובית הגלגל, קיקיון ותגית מצויה על הבד הזה וכן דפוס של עכובית הגלגל על כתפה של הדמות המופיעה על התכריכים. מאחר ועכובית הגלגל איננה מופיעה באירופה כלל ובגלל סימנים נוספים קבע פרופסור דנין שאכן התכריכים הללו מקורם בא"י ויתכן מאוד גם – מתקופתו של ישוע. (המאמר הופיע ב"מדע" 2000 גליון 25 חורף 2000). הנוצרים הרואים בו את הצמח שממנו עשו לישו את כתר הקוצים ששמו לו על ראשו במסעו בויה דולורוזה, ולכם הוא מקודש בעיניהם.
ברפואה העממית כל חלקי הצמח העיליים משמשים ברפואה העממית וביחוד לרפוי מחלות דרכי העכול, מחלות כבד, אלרגיות, בחילות, סחרחורות ולחץ דם נמוך (הטיפול בלחץ דם נמוך הוא על ידי שתיה של תמצית הזרעים הכתושים במים). השימוש בעכובית כתרופה הוא או על ידי אכילה או על ידי שתייה של מרתח העלים. ברפואה הקבלית ידוע הצמח הזה כמרפא טוב של אלרגיות למיניהן.
שימושים אחרים הערבים נוהגים לאכול את עלי העכובית , להוסיף אותו לסלט או להוסיף את העלים למאכלים אחרים כתוספת טעם. האסוף מתבצע בצמחים הצעירים והקוטף מוריד את העלים הצעירים ומשתמש בעיקר בצוואר העלה הגדול.