שם עברי פתן שחור
שם מדעי Walterinnesia aegyptia
שם אנגלי Black Desert Cobra
פרוש השם השם המדעי של הסוג Walterinnesia ניתן על שם הרופא הבריטי Walter Innes שגילה את הפרט הראשון ב- 1887 במצרים. אפשר שזה הנחש הנזכר בתנ"ך בספר ישעיהו י"א פסוק 8, "ושעשע יונק על חור פתן".
סיסטמטיקה הפתן השחור הנו הנציג היחיד למשפחת הפתניים באזור, והוא גם מין יחיד בסוגו.
תאור כללי הפתן השחור הנו נחש ארסי המגיע לאורך מקסימלי של 130 ס"מ, ומשקלו עד 1.035 גרם. בעל מבנה גוף גלילי ועבה יחסית, הראש צר ורחב רק במעט מהצוואר, העיניים קטנות כהות ובעלות אישון עגול, ראייתו חלשה. הראש מכוסה בחלקו העליון ב- 9 מגינים בעלי צורה סימטרית בדומה לזעמניים. מגן החרטום גדול ומשווה לראש צורה מחודדת. הצבע בד"כ שחור מבריק, אך לעיתים רחוקות בגוון של חום כהה הגחון אפור – כחלחל מבריק. לזכר בד"כ זנב ארוך משל הנקבה, מגני תחתית הזנב שסועים בחלקם דבר המשמש סימן מבדיל בינו לבין הצפעון השחור שבו מגני הזנב שלמים. אורך הזנב כשביעית מהאורך הכולל.
הפתן הוא נחש איטי ומסורבל, בעל ראיה חלשה, הפעיל בלילה. נמצא פעיל גם בלילות קרים, בטמפרטורות שבהן רוב הזוחלים אינם פעילים, 8-12 מעלות צלזיוס.
אזורי תפוצה בעולם מצרים, סיני, ישראל, ירדן, סוריה, לבנון, ערב הסעודית, עיראק, כווית, ומערב אירן.
אזורי התפוצה בארץ בישראל מצוי בנגב, מאילת ועד צפון הנגב, בערבה ובבקעת הירדן עד 50 ק"מ צפונה לירחו, ובמורדות המזרחיים של מדבר יהודה כולל מישור אדומים.
בית הגידול מדברי, עד מדברי למחצה. שוכן קרקע, במלחות, במדרונות סלעיים, בערוצים עם צמחייה דלילה, וגם בחולות, בד"כ ליד מקורות מים, מעיינות, נאות מדבר, ברזים דולפים… דבר המושך אותו ליישובים בתחום תפוצתו. במשך היום מסתתר מתחת לאבנים, מחילות מכרסמים, ובנקיקים, הפתן מיטיב להתחפר בעזרת ראשו דמוי היתד.
מזון ותזונה כיוון שהפתן נחש איטי בעל ראייה חלשה, חוש הריח משמש תפקיד עיקרי באיתור מזון. הוא ניזון מזוחלים פעילי יום אותם הוא צד במכסותיהם בשעות הלילה, כולל זוחלים גדולים כמו חרדוני צב צעירים. ישנה סברה שכיוון שהפתן פעיל בטמפרטורות קרות יחסים לזוחלים אחרים, הדבר מקנה לו יתרון בציד זוחלים בתנאים אלו. הפתן ניזון גם מציפורים, ממכרסמים, ואפילו מפגרי חולייתנים מרקיבים. אך נראה שלפתן יש חיבה מיוחדת לקרפדות בוגרות, והוא בין הנחשים הבודדים שמסוגלים להתגבר על הארס הקיים בבלוטות העור של הקרפדות. נראה שחיבתו לקרפדות גורמת לו לחדור ליישובים.
רבייה בחודשים יולי אוגוסט מטילה הנקבה 10-17 ביצים מוארכות במקום מחבוא אפלולי. משקל הביצה כ- 15-19 גרם, ומשקל כל הביצים כשליש ממשקל הנקבה. בספרות מוזכר שהנקבה נשארת לשמור על הביצים. הבקיעה מתרחשת כעבור 5-8 שבועות, אורך הצעירים כ- 25 ס"מ צבעם שחור ומשקלם 8-12 גרם. קצב גידולם מהיר, תוך 3 שנים מגיעים ל- 80 ס"מ, ותוך 5 שנים מגיעים לאורך של 1 מטר ויותר.
מידע נוסף בארץ 3 מיני נחשים בצבע שחור, 2 ארסיים, הפתן השחור והצפעון השחור, ואחד לא ארסי, הזעמן השחור. כיוון שישנה תפישה מוטעית בקרב הציבור לפיה נחש שחור – לא ארסי, חשוב לציין את ההבדלים. ככלל התפוצה של הזעמן השחור היא ים תיכונית – באר שבע וצפונה, בעוד תפוצת השניים האחרים היא מדברית, באר שבע ודרומה, עם חדירה צפונית מזרחית דרך מדבר יהודה ובקעת הירדן. הבדל נוסף זה אורך הגוף, הזעמן השחור מקבל את צבעו השחור רק שאורכו הוא 1.5 מטר, ועד לאורך זה צבעו אפור ירקרק, לעומתו השניים האחרים מגיעים לאורך מרבי של 1.3 מטר. לסיכום נחש שחור בדרום הארץ – ארסי, במרכז והצפון – לא ארסי. נחש שחור קצר מ- 1 מטר – ארסי, ארוך מ- 1.5 מטר – לא ארסי.
כבן למשפחת הפתנים, לפתן השחור שיני ארס בקדמת הלסת העליונה, השיניים קצרות יחסית ואינן ברות תנועה. הארס נוירוטוקסי ועלול להיות מסוכן לאדם, אם כי ממעט מקרי הנשיכה ( מחש זה נוהג לנשוך ולא להכיש ) נראה שאין סכנת מוות. הארס הנוירוטוקסי פוגע בעיקר במערכת העצבים, וגורם לתופעות כמו חולשה, חום, כאב ראש, רגישות לאור, בחילות והקאות.