שם הצמח שיזף מצוי
משפחה אשחריים
שם לטיני Ziziphus spina-christi
שם באנגלית Christ-thorn jujube
שם בערבית סידר, נבק
מקור השם השם העברי בא מין המשנה שם מוזכרים שני עצים דומים בשם "שיזפין ורימין". מקובל לחשוב (לפי התיאורים במסכת כלאיים) שהשיזפין המוזכרים הם פרטים של השיזף התרבותי שאת פרותיו אכלו בימי המשנה. השם המדעי של הסוג הוא כנראה גלגול של השם העברי (שיזף – זיזיפוס). בעברית מכונה העץ הזה גם "דומים" בעקבות הערבית שמכנה בשם הזה את הפרות של העץ. שם המין בלטינית מרמז על אמונתם של הנוצרים שמענפי העץ הזה עשו הרומאים את כתר הקוצים לישוע המשיח לפני צליבתו. אמונה זו של הנוצרים מבוססת גם על הפסוק בברית החדשה שאומר: "האוסף אדם ענבי-קוצים או תאני דרדרים?" (מתי 7).
איזור תפוצה סודאני
פולקלור מאחר וזה עץ שיכול להגיע לגילים מופלגים ולמימדים גדולים הרי שמספר לא קטן של עצים בארץ התקדשו על ידי הערבים והדרוזים, ובגלל הקדושה זכו לשמירה של האדם וכך זכו להגיע למימדים אדירים (ידועים עצי השיזף בעין חצבה, בכורזים ובכפר חארס מעל קברו של יהושע בן-נון). מוזכר בקוראן 3 פעמים ואבקת הפירות המיובשת שימשה באיסלם לשטיפת גופות המתים.
ברפואה העממית יתכן מאוד ובגלל קדושתו לנוצרים משמש העץ הזה על כל חלקיו ברפואה עממית ולרפוי של תחלואים רבים: נגד טחורים, כאבי שיניים, מניעת קרחת, רפוי פצעים פתוחים, נגד שלשול, נגד תולעי מעיים, נגד דלקת ראות, סכרת וכוויות. הטיפולים בפצעים ובדלקות חיצוניות נעשה על יד עיסוי החלק הפגוע במרתח של עלים או קליפת העץ או השורש. חפיפה במרתח מונעת קרחת. הטיפול בכל הבעיות הפנימיות שהוזכרו הוא על ידי שתיה של חליטה של הפירות של העץ. ברפואה הסינית משמש העץ הזה (או סוגים קרובים) לטיפול בהורדת רמת הסוכר בדם אצל חולי סכרת, טיפול בדלקת ריאות בילדים, נגד דלקות ופצעים בעור, ואפילו נגד סרטן (בעיקר סרטן העור. השיזף הוא רק מרכיב אחד בתערובת של כמה צמחים בה משתמשים). באיזורים אחדים במזרח התיכון משמשים חלקי העץ (העלים, הגבעול, השורש והפרות) לטיפול גם בראומטיזם, כאבי שיניים, דלקת פרקים, גידולים ממאירים של העור (מלנומה), צהבת ומחלות עיניים. ברפואה הסינית משמש העץ הזה לכל המטרות הטובות הנ"ל אך מתיחד בכך שתמצית העלים יכולה לעזור בשיפור הזכרון (אבל גם במחקר הזה מציינים שבגיל 100 גם החומר הזה כבר לא יכול לעזור. באחד המאמרים המדעיים בנושא מוזכר שטיפלו בקשיש בן 100 בחומר הזה – אך ללא שום סימני הטבה). בחצי האי ערב השתמשו הנשים הבדואיות באבקת הזרעים המיובשים והכתושים כדי לרכך את שערן וליפותו.
הקונבנציונאלית
ברפואה בפירות ובעלים נמצאו חומרים כימים רבים בכללם כמה שידועים ביכולת הרפואית שלהם: חומצה לינולאית, אלקלואידים (לכן אפשר להשתמש בו להרדמה), פוליפנולים, ספונינים וחומצות אורגניות שונות. מחקרים הראו שלצמח אין כמעט בכלל פעילות אנטיבקטריאלית אך מצד שני יש לו השפעה טובה על חולדות סכרתיות: רמת הסוכר שלהם בדם ירדה, רמת הגליקוגן בכבד עלתה, יעילות ניצול הגלוקוז עלתה, וכן עלה יצור האינסולין וה -cAMP. לתמצית מהעלים ומהפירות יש השפעה מעכבת במערכת העצבים ולכן אפשר להשתש בה בתהליכי הרדמה של חולים. חומרים אלה יכולים גם להכניס את החולה למצב היפנוטי או לבלבול חושים. שמן מהזרעים של השיזף מעכב במבחנה התפתחות של תאים ממאירים ממערכת העיכול של עכברי מעבדה.
שימושים אחרים הפרי טעים לאכילה והערבים אוכלים אותו (מעצי הבר) בתאווה מרובה. מהפירות היבשים הבדואים מכינים קמח ואחר כך אופים ממנו עוגות.